חזרה מהודאה במשטרה ובבית המשפט

חקירה במשטרה היא אירוע טראומתי ומלחיץ לכל אדם ובמיוחד למי שאינו חשוף לעולם הפלילים ואינו בעל עבר עברייני וניסיון בעולם החקירות ולכן גם לאחר שחשוד הודה בחקירה פלילית במשטרה בביצוע עבירה פלילית ובחשדות שהוטחו בו הרי שקיים מנגנון חוקי שמאפשר לחשוד בפלילים לחזור בו מהודאתו במשטרה או מהודאה שנעשתה בבית המשפט.

מתי ניתן לחזור מהודאה בביצוע עבירה במשטרה או בבית המשפט?

סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לחשוד בפלילים ולנאשם לאחר שהודה בעובדות כתב האישום לחזור בו מהודאתו אם ניתנה לכך הרשאה מבית המשפט בנימוקים מיוחדים שיירשמו.

מתי בית המשפט יתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו?

בית המשפט יאפשר  לנאשם לחזור בו מהודאה  רק בנסיבות נדירות וחריגות וכך ינתן היתר במקרה שבו הודאה לא נתנה באופן חופשי ומרצון וכשנאשם לא הבין את משמעות הודאתו וכאשר הודאה הושגה שלא כדין.

בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו שלוש עילות מרכזיות כדי לאפשר חזרה מהודאה:

  1. פגם ברצון החופשי.
  2. כשל בייצוג משפטי.
  3. רצון אמיתי וכנה בחשיפת האמת העובדתית.

מהו פגם ברצון חופשי?

העילה המרכזית לחזרה מהודאה היא פגם ברצון החופשי של נאשם במתן הודאה ופגם זה נוצר כתוצאה מהפעלת לחץ פיזי או נפשי שנגרם לנאשם אולם פגם ברצון חופשי במשפט פלילי יכול להיווצר כתוצאה מהסתרת מידע חשוב ורלוונטי למשפט מהנאשם או מהסברים מוטעים ומטעים בנוגע להודיה ולתוצאותיה.

מהו כשל בייצוג משפטי?

כשל בייצוג משפטי נוצר כתוצאה ממחדל שיצר עורך דין פלילי שייצג את הנאשם וכך לדוגמא התעלמות מראיות מרכזיות בתיק או פעולה שנעשית תוך ניגוד עניינים או שיקולים מוטעים וזרים או כל טעות ומחדל שהופכים את הייצוג המשפטי של עורך הדין הפלילי בבית המשפט לבלתי מקצועי ובלתי ראוי מעיקרו יכולים לייצר עילה של חזרה מהודיה עקב כשל בייצוג.

מהו "רצון אמיתי וכנה בחשיפת האמת העובדתית"?

ניתן לאפשר חזרה מהודאה במקרים ובהם הנאשם בפלילים סבור כי היתה טעות בשיקול דעתו ולמרות שהודאתו ניתנה מרצונו החופשי ובהסכמתו מבלי שנפל בעצם ההודאה פגם כלשהו. היתר לחזרה מהודיה במקרה שכזה ינתן תוך בדיקה בנוגע למניעי הנאשם תוך בדיקה שהוא אכן מבקש להוכיח את חפותו ואינו עושה זאת בשל תכסיס משפטי פסול.

מתי ניתן לחזור מהודאה במשפט?

יש חשיבות רבה לעיתוי העלאת הבקשה לחזרה מהודיה וזאת מהווה שיקול חשוב ומשמעותי ביותר בבדיקת בקשת הנאשם לחזור בו מההודאה שניתנה כשגישה זו נועדה למנוע מצב לא רצוי שבו נאשמים יודו בעבירות שלא ביצעו מתוך רצון להמנע מקבלת ענישה מחמירה אולם המבחן העיקרי לצורך הכרעה בבקשה הוא מבחן ה"מניע" של הנאשם והאם הבקשה לחזור מהודאה נובעת  מטעם ענייני וכנה להוכיח את חפותו או כדי למשוך את הזמן וכדי לסרבל את ההליכים.

אנו במשרד עורך דין רוטנברג מלווים חשודים ונאשמים במשך שנים רבות ומסייעים גם למי שהודו בעבירות פליליות שלא מרצונם החופשי ובשל לחץ נפשי כבד שהוטל עליהם.

אם הנכם זקוקים לייעוץ משפטי פנו אלינו

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×