התיישנות על עבירות מין

על פי החוק בישראל, לאחר שאדם מבצע עבירת מין או כל עבירה אחרת, קיימת האפשרות לפתוח כנגדו בחקירה ובהליך פלילי על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, האפשרות לפתיחת חקירה והליכים איננה קיימת לעד אלא רק לתקופה מסוימת שלאחריה חלה התיישנות. משמעותה של ההתיישנות היא שזמן מסוים כבר לא ניתן להגיש כתב אישום נגד האדם בגין אותה עבירה. בשורות הבאות נסקור את ההתיישנות על עבירות מין.

דברו איתנו

תקופה ארוכה במיוחד

מן הצד האחד, ישנה הצדקה לתקופת ההתיישנות שהרציונאל שלה הוא שהזמן החולף כבר עשוי להביא מביא מזור לפצעים, שלאדם שביצע את העבירה היה זמן להרהר במעשיו ולהתחרט עליהם, שהנפגע כבר הגיע לכדי סליחה וכיוצא בזאת. ומעבר לכך, אין זה הוגן שמעל ראשו של אדם תהיה תלויה כל חייו חרב, אף בעבירות שביצע לפני עשרים או שלושים שנה ומאז כבר הספיק להתבגר ולהשתנות. ואולם, מן הצד השני תלוי ועומד הצדק שמבקש הנפגע. בדיוק מסיבה זו קיימת תקופה לא קצרה עד להתיישנות העבירה, אם כי העבירות מין המצב יותר מורכב.

אכן, המחוקק הכיר בכך שבעבירות מין יש לא פעם מרכיב של פחד או בושה מפני הגשת תלונה, ורתיעה מפני הליכים משפטיים רגישים, כואבים וחושפניים. מה עוד שלפעמים מופעלים על הנפגע לחצים כאלו ואחרים שלא להתלונן. בדיוק מסיבה זו נקבע כי התיישנות על עבירות מין תהיה ארוכה יותר בהשוואה לעבירות אחרות. בראש ובראשונה, תקופת ההתיישנות בעבירות אלו תלויה בחומרת העבירה שבוצעה, כאשר המדד הוא הענישה המקסימאלית הקבועה בחוק בגינה.

למעשה, מרבית עבירות המין נחשבות לסוג החמור ביותר – עבירות פשע – שהעונש המרבי עליהן גדול מ- 3 שנות מאסר. מדובר למשל בעבירת אונס, מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה מגונה, סחיטה באיומים בגוון מיני, ועוד. תקופת ההתיישנות בעבירות אלו הינה 10 שנים מיום ביצוע העבירה. לעומת זאת, אם מדובר בעבירה שעונשה המרבי הוא פחות מ- 3 שנות מאסר – עבירות חטא כמו הטרדה מינית או מעשה מגונה בפומבי, הרי שתקופת ההתיישנות תהיה 5 שנים מיום ביצוע העבירה. הרציונאל הוא שככל שמדובר בעבירה יותר חמורה יש לתת יותר זמן לקורבנות לאזור אומץ ולהתלונן, ויש לתת יותר זמן על מנת לאפשר שהפוגע ישלם על מעשיו.

גיל וקרבה משפחתית – תקופות יותר ממושכות

לצד האמור לעיל, באותן עבירות ישנן תקופות ממושכות יותר של התיישנות במידה ומדובר בקטין או בבן משפחה. כך, במידה והנפגע הוא קטין שאינו בן המשפחה, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק בהגיעו לגיל 18 שנים. אם ניקח למשל קטין שבוצע כנגדו מעשה סדום בהיותו בן 14, הרי שתקופת ההתיישנות בת 10 השנים תסתיים רק בהגיעו לגיל 28, ולפיכך היא עומדת על 14 שנים בסך הכל. אבל יותר מכך, אם מדובר בעבירת מין בתוך המשפחה, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק בגיל 28 ומסתיימת כעבור 10 שנים בגיל 38. אם נביא את אותה הדוגמא, נראה שבמקרה של קטין בן 14 שנפגע על ידי אב, דוד, סב וכדומה, תקופת ההתיישנות תהיה 24 שנים.

ולמרות האמור לעיל, במקרים רבים נמצא שתקופת ההתיישנות איננה מספיקה על מנת שאנשים יאזרו עוז ויגישו תלונה. יתרה מכך, יש לזכור שמרגע הגשת התלונה ועד הפתיחה בחקירה עובר זמן, ובמהלכו עלולה תקופת ההתיישנות להסתיים. אכן, לאורך השנים פניות רבות למשטרה שהגיעו מאוחר מדי לא יכלו להתגבש לכדי הליך משפטי פלילי עקב התיישנות העבירות המדוברות. מצד שני, עורכי דין פליליים מיומנים מצליחים לעיתים לשכנע את הגורמים הרלוונטיים לפתוח בכל זאת בחקירה, ואף להגיש כתב אישום במקרים כאלו.

כבר למעלה מ- 25 שנה משרדנו מטפל ומייצג בהצלחה רבה קורבנות ונאשמים בעבירות מין מול רשויות החקירה ובתי המשפט, ונמנה על המובילים בתחומו בישראל. לפרטים נוספים בנושא ולקבלת ייעוץ, ליווי וייצוג, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 050-6942192 ובנייד 0505522028.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×