הסדרי טיעון וענישה בעבירות כלכליות

הסדרי טיעון בעבירות כלכליות

תרומתם של הסדרי טיעון והחשיבות בכיבוד ההסדר בין  המדינה לנאשם הוכר בשורה ארוכה של פסקי דין בכל הערכאות.
אין מחלוקת בערך הרב שהסדרי הטיעון מביאים עמם לטובת ההליך המשפטי והכלל המנחה הוא לכבדם תוך שיש מקום להדגיש את האינטרס הציבורי בקיום מוסד זה ותוך השענות על ההצדקה הרעיונית שיש בקיומו של הסדר ואשר עולים בעשרות מונים על חסרונותיו של מוסד זה,יודגש כי ישנם חסרונות רבים במסגרת האיזונים שעושה כל צד בבואו לחתום על הסדר טיעון.
בע״פ 1958/98 פלוני נ׳ מדינת ישראל נקבע כי בית המשפט עצמו חייב לשקול את השיקולים הראויים לעונש שכן תפקידו ואחריותו אינם מאפשרים לו להסתתר מאחורי גבה של המדינה. נקבע כי בית המשפט במסגרת בחינת ההסדר והעונש המוצע ייתן דעתו על כל שיקולי הענישה ויבחן אם העונש המוצע מקיים את האיזון הדרוש ביניהם.
יודגש, כי הנטייה של בית המשפט בבואו להכריע האם לכבד את הסדר הטיעון תהיה חיובית למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן בהם מוצא בית המשפט שהעונש המוצע מפר את האיזון בין טובת ההנאה שהנאשם מקבל לבין האינטרס הציבורי ואינו מאזן כראוי בין שיקולי הענישה.
כדי להבין טוב יותר את מדיניות הענישה והשיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את הדין של נאשם בעבירות כלכליות יש לעמוד ראשית על חשיבותו של שוק ההון כשוק הוגן ומתפקד בכלכלה מפותחת ועל כך נקבע לא אחת בבתי המשפט כי שוק ההון נועד להוות מכשיר יעיל לגיוס הון מידי ציבור המשקיעים גדול ורחב לצורך שימושו כמנוף לפעילות כלכלית מועילה והוא נועד לפתוח בפני הציבור אפיק השקעה וחסכון נושא פירות ורווחים.
שוק הון יעיל הוא גורם עיקרי לצמיחה כלכלית והציפייה של המשקיע הפרטי להפיק תועלת עצמית מהשקעה בשוק זה היא שמניעה אותו, אולם זו מותנית בקיום שוק אמין שפועל ביושר ובהגינות.  נושאי המשרה ובעלי השליטה המובילים את פעילותה העסקית של החברה צריכים לפעול לקידום ענייני החברה תוך איסור פעולה בניגוד עניינים ואיסור פעולות שנוגדות את העקרונות של ממשל תאגידי תקין וראוי, תוך איסור על פעולות שנעשות כדי הסוואת מטרת הפעילות שלשמה בוצעה העבירה.
בשנים האחרונות קבע בית המשפט אינספור פעמים את החשיבות שהמשקיעים בשוק ההון ידעו כי אלו המנווטים את ספינות החברות קרי נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברות הנסחרות יפעלו באופן הגון תוך קידום עניינו של התאגיד ויקבלו החלטות תוך התבססות על מידע מלא תוך שקוף לציבור כשטובת החברה עומדת לעיניהם.
בתי המשפט בישראל ערים לכך שמרבית הנאשמים בעבירות כלכליות הנם נורמטיביים שמתפקדים באורח תקין במשך חייהם ובמקרים רבים תורמים לחברה באופן ניכר אולם בבואו של בית המשפט לגזור את עונשם של נאשמים אלו ישנו דגש מיוחד לכך כי המדובר הוא במניע כלכלי כספי שמדריך את הנאשמים הללו וישנו צורך חברתי כללי להרתיע אחרים מביצוע אותם המעשים.
נקבע כי בעבירות כלכליות רף הענישה יהיה של עונש מאסר בפועל בתוספת של קנס כספי משמעותי ביותר וכך נקבע בע״פ 4666/12 גורבץ נ׳ מדינת ישראל שהחשיבות הנודעת לענישה משמעותית בעבירות צווארון לבן, שחרף אופייה הנקי היא מלוכלכת לא פחות, ונזקיה אף עולים במקרים רבים על נזקיהן של של עבירות רכוש מסורתיות.
נקבעי כי העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא היא לרוב מתוחכמת מאוד ונעזרת בשיטות מודרניות של הפקת מידע שלעיתים לא ניתנים לגילוי.   נקבע כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה שנשקפת מתוך פעילות עבריינית שכזו תוך שימת דגש להיקף הקורבנות העלולים להפגע ממנה והנזק הישיר שנגרם לחברה בכללותה ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה ולכן בבוא בית המשפט לגזור את העונש צריך שהמסר העונשי ישקף את תגובתה המחמירה של החברה על מעשים הפרת נאמנות בשימוש בכספי הזולת, כך בעבירות של הלבנת הון, ניצול כח המשרה, עבירת השוחד, הונאה ובעבירות כלכליות רבות אחרות שנזקיה לחברה בכללותה רבים.
בית המשפט אף קבע כי המגמה להחמיר בענישה בעבירות מסוג זה היא דווקא משום שמדובר בעבירות שנעשות על ידי בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש אסור בכספם של אחרים תוך שהם מנצלים את כוחם המיוחד ומפרים את חובת הנאמנות כך גם בעבירות שוחד שמבוצעות על ידי עובדי ציבור הרי שיש בכך נזק עצום לניהול התקין של גופים ציבוריים ובכלל זה לאמון שרוכש הציבור לגופים אלה.
כך כדי לבער התנהגות הנגועה בשחיתות בתוך גופים ציבוריים נקבעו איסורים בעבירות השוחד, עבירה שבית המשפט קבע כי מפרה את האמון של פרט בפרט ושל הפרט בשלטון ואף מביאה לערעור היציבות החברתית.
על אף האמור לעיל בית המשפט חייב ליתן דעתו גם לשיקולים לקולא בבואו לגזור דינו של נאשם בעבירות כלכליות באם אלו קיימות, כך בית המשפט יתן דעתו לשיקומו של הנאשם,חרטה שהביע  ומצבו המשפחתי ונסיבות חייו, אין ספק שבעבירות מסוג זה ולאחר שהוגש כתב אישום ישנם שיקולים של איבוד מקום העבודה ונזקים כלכליים עקיפים נוספים שנגרמים לנאשמים המנהלים משפט בעבירות מסוג זה.

כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.