קיים דמיון בשיקולים המנחים את בית המשפט בהחלטה לעצור אדם עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו במשפט פלילי לבין החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בהליך של בקשת הסגרה ממדינה זרה.

בשני המקרים בית המשפט יבחן קיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר ואפשרות לחלופת מעצר אולם קיימים מספר פרמטרים המבדלים בין הליך מעצר בעת הסגרה להליך מעצר במשפט פלילי רגיל.

הרף הראייתי

בהליך מעצר במסגרת בקשת הסגרה למדינה זרה אין בית המשפט נדרש לבחינת מהימנות ומשקל הראיות והוא אינו נדרש לשאלת חפותו או סיכויי ההרשעה של מבוקש ההסגרה, אלא לבחון האם קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להצדיק את בירור האישומים בפני בית משפט וכאן טמון השוני בין הליך מעצר עד תום ההליכים במשפט פלילי רגיל לבין הליך הסגרה שכן במשפט פלילי רגיל ידרש בית המשפט לבדוק האם יש ראיות לכאורה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר בזמן שבהליך ההסגרה יבחן בית המשפט האם המבוקש הינו בר הסגרה והאם יש מקום להעמיד אותו לדין במדינה הזרה, וזאת בהתאם לאמנת ההסגרה שרלוונטית בעניינו.

סעיף 9 לחוק ההסגרה והפסיקה בעקבותיו קובעים כי אדם יהיה בר הסגרה אם ישנה תשתית ראייתית בעניינו שיש בה כדי להקים "אחיזה לאישום" או במילים אחרות קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לו.

בהליך הסגרה בית המשפט צריך לבדוק האם חומר הראיות שקיים מצדיק את המשך בירור האשמה במסגרת של משפט פלילי ואין בית המשפט נדרש בשלב זה לבחינת משקלן של הראיות ומהימנותן או שאלת אשמתו של המבוקש.

למרות הדמיון הרי שקיים שוני בין שני ההליכים ומטרתן שכן מטרת המשפט הפלילי היא לקבוע את אשמתו של נאשם לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום פלילי ולעומת זאת בהליך הסגרה הקביעה היא האם יש מקום לנהל משפט במדינה זרה כנגד המבוקש במסגרת הראיות שהוצגו לבית המשפט.

חלופת מעצר בהליך הסגרה

בית המשפט נדרש לבדיקת חלופת מעצר גם בהליך מעצר בבקשת הסגרה וכמו בהליך פלילי רגיל נשקלת תשתית הראיות וכן נבדקת עילת המעצר אולם המשקל הניתן לעילת המעצר ובמיוחד בנוגע לחשש להמלטות שונה בין שני ההליכים שכן בהליך הסגרה המדינה מתחייבת באמנות בינלאומיות לסייע באכיפת החוק ולכן יהיה משקל מיוחד שינתן לחשש להמלטות מחשש לפגיעה בקיום חובותיה הבינלאומיים של המדינה.

לצד מחויבות בית המשפט להקפיד על התחייבות המדינה במסגרת האמנות הרי שעליו לתת משקל להגנה על זכויות המבוקש והחשש שיגרם לו עיוות דין.

הליך הסגרה הינו הליך מורכב ובעל השלכות קיצוניות למבוקש ההסגרה ודווקא משום כך הוא דורש יכולות וניסיון מתאים מצד הסנגור המייצג.

אנו עוסקים במשפט פלילי ובתחום ההסגרות וצווי המעצר הבינלאומיים שנים רבות ונעמוד לרשותך כדי שתמנע מטעויות.

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×