סמכות המשטרה לתפוס חפצים בהליך פלילי

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי מעניק למשטרה סמכות לתפוס חפץ במידה ויש לשוטר יסוד סביר להנחה שאותו החפץ שימש לצוךך ביצוע עבירה או שעומדים לעבור באמצעות החפץ עבירה פלילית, או שהחפץ אמור לשמש כראיה בהליך משפטי בשל עבירה פלילית שנעברה או שהחפץ ניתן בתמורה לביצוע עבירה.

מהי ההגדרה של "חפץ" בפקודת סדר הדין הפלילי?

הפקודה מגדירה "חפץ" באופן נרחב  כך שגם יתרת זכות בחשבון בנק יכולה להיחשב כ"חפץ" לצורך תפיסת חפץ ובנוסף תעודה ומסמך או חומר מחשב ואף בעל חיים יכולים להחשב כחפץ שניתן לתפוס אותו על ידי המשטרה.

מה הסמכות לתפוס חפץ על ידי המשטרה?

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי קובע חמש אפשרויות שמקימות מקור סמכות עצמאי לתפיסת חפץ וזאת אם התקיים יסוד סביר להניח שבאותו חפץ נעברה עבירה פלילית או שבאותו חפץ עומדים לעבור עבירה פלילית ואם החפץ עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי או שהחפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או שהוא שימש אמצעי לביצוע העבירות הפליליות.

יובהר, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע  שתפיסת חפץ במסגרת הליך פלילי היא "צעד דרסטי השולל מבעל הרכוש את האפשרות לעשות שימוש בקניינו, לעיתים למשך תקופה ארוכה" וזאת עוד לפני שזה הורשע בפלילים ולכן נפסק שאין לעשות בסמכות לתפיסת חצים שימוש פזיז וללא סיבה אלא לצורך מימוש המטרות של הפקודה ומתוקף חובת ההגינות של הממסד כלפי אזרחי המדינה. ולכן פסיקת בית המשפט העליון קבעה שלוש מטרות שלשמן מבוצעת התפיסה:

  1. מטרה מניעתית וזאת במקרה שקיים חשש שהחפץ ישמש לביצוע עבירה עתידית.
  2. מטרה ראייתית, כלומר במקרה שהחפץ עשוי לשמש כראיה במשפט פלילי.
  3. לצורך בטחת חילוט בעתיד בתום המשפט.

שמירת החפץ התפוס

לאחר שנתפס חפץ בהתאם לאמור בפקודה בסעיף 32 יכולה המשטרה לשמור את החפץ עד אשר יוגש לבית המשפט.

מסירת התפוס לפי צו

בהתאם לבקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים או בהתאם לבקשת אדם שתובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט השלום להורות בהחלטה שיפוטית שהחפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיחליט בית המשפט.

מתי המשטרה תחזיר חפץ שנתפס?

במידה ותוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרהלא הוגש כתב אישום שבו החפץ צריך  לשמש כראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34 הרי שאז תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח, אולם בית המשפט השלום יכול לפי בקשת שוטר מוסמך להאריך את התקופה בהתאם לתנאים שיקבעו.

מה יעשה בחפץ שלא הוגש כראיה?

אם לאחר הגשת כתב אישום פלילי לא הוגש החפץ כראיה לבית המשפט יכול בית המשפט להחליט להשיב את החפץ לאדם שמידיו הוא נתפס.

המסקנה היא שחפץ ששוטר הוסמך לתפוס רשאית המשטרה להחזיק עד לאחר הגשת כתב אישום והגשת החפץ כראיה לבית המשפט אולם אם  לא הוגש כתב אישום בתוך שישה חודשים מיום התפיסה, או שהוגש כתב אישום והחפץ לא הוגש כראיה במשפט  הרי שעל המשטרה להחזיר את התפוס לאדם שמידיו נלקח.

יובהר כי מרגע התפיסה יש לבית המשפט סמכות רחבה ליתן צווים לגבי התפוס ובין היתר ניתן להאריך את משך החזקתו מעבר לתקופה המותרת או לחילופין להורות על שחרור החפץ מידי המשטרה.

אנו במשרד עורך דין רוטנברג מתמחים בתחום המשפט הפלילי שנים רבות ומעניקים ליווי וייצוג מלא לחשודים ולנאשמים בפלילים מרגע החקירה ועד לסיום המשפט.

 

עו”ד ניר רוטנברג
כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

לייעוץ מהיר
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    תחזרו אליי

    תפריט נגישות

    ×