פשיעה כלכלית

חילוט רכוש וחשבונות בנק במסגרת פשיעה כלכלית

פשיעה כלכלית/עו”ד פלילי הלבנת הון וחילוט רכוש/עו”ד פלילי ניר רוטנברג/עו”ד פלילי שגיב רוטנברג

חוק איסור הלבנת הון מעגן את האפשרות לחילוט רכוש באותו השווי של העבירה ובסעיף 21(א) שבו נקבע כי אם הורשע נאשם בעבירות של הלבנת הון יחולט רכושו בשווי של הרכוש שבו נעברה העבירה וכן הרכוש ששימש לביצוע העבירה או איפשר את ביצועה. כמו כן יחולט רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה.

חוק איסור הלבנת הון קובע כי אין צורך שהרכוש שחולט יהיה קשור דווקא לביצוע העבירה עצמה ולכן ניתן לחלט גם רכוש אחר שהושג באופן חוקי ובתנאי שהרכוש יהיה שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה עצמה ובכך בעצם מבקשת המדינה להביא לביטול הרווח הכספי שהוא המניע לביצוע העבירות במסגרת החוק לאיסור הלבנת הון.

תפיסת נכס בטרם הרשעה/ בשלב המעצרים

הסמכות לתפיסת נכסים בטרם הרשעה וכבר בשלב המעצרים נועד להבטיח את האפשרות לחלט את אותם נכסים בתוך ההליך המשפטי ולמנוע את הברחת הרכוש עם הפיכת החקירה לגלויה, כל זאת אל מול חזקת החפות שעדיין עומדת לחשודים שנכסיהם נתפסו.

שני מסלולי תפיסה לפי חוק איסור הלבנת הון

ישנם שני מסלולים שאליהם מפנה חוק איסור הלבנת הון לצורך תפיסת רכוש לשם חילוטו.

<!–[if !supportLists]–>א.   <!–[endif]–>סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מתייחס לפקודת הסמים ובהתאם לכך רשאי בית משפט מחוזי בטרם הוגש כתב אישום ליתן צו זמני לחילוט רכוש.

<!–[if !supportLists]–>ב.    <!–[endif]–>סעיף 26 (ב) לחוק איסור הלבנת הון מתייחס לפקודת סדר הדין הפלילי ולפיו שוטר רשאי לתפוס חפץ בהתאם למספר חלופות אם יש לשוטר יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה, או שהחפץ עלול לשמש כראיה או שהוא ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או לצורך ביצוע העבירה.  

שני המסלולים מתקיימים זה לצד זה וניתן להשתמש בשניהם אולם המדינה צריכה לבחור במסלול שפגיעתו בחשוד היא פחותה כפי שנקבע בפסיקה ולפיה על המדינה לפעול בדרך הפוגעת פחות בזכויות אדם.

 האם יש להגביל תפיסת נכס ורכוש

מתוך סעיף 26(א) לחוק עולה כי ישנה אפשרות לתפוס רכוש בשווי העבירה גם מכח פקודת סדר הדין הפלילי אולם קיים קושי שכן תפיסת רכוש לפי שווי העבירה אינה מנויה בין עילות התפיסה שנקבעו בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, לעומת זאת הבחירה במסלול לפי פקודת הסמים מאפשר את חילוט הרכוש בשווי לתקופה של 90 ימים בלבד עד להגשת כתב האישום ללא שקיימת אפשרות הארכה.

האינטרס הציבורי במאבק בפשיעה ובהלבנת הון הוא שהביא לעולם את חוק איסור הלבנת הון כך שאל מול זכותו של החשוד שטרם הורשע ועומדת לו חזקת החפות ישנם הכלים היעילים ללוחמה בפשיעה הקשה ובמיוחד כשמדובר בפשיעה כלכלית.

בתי המשפט קבעו כי חשוב להמשיך ולשמור על הכללים שנועדו לאזן בין הצורך להילחם בהלבנת הון ופשיעה כלכלית לבין הצורך לשמור על זכותו של החשוד ולכן אם ישנה אפשרות לנקוט בהליכים “חלופיים” שיבטיחו את אפשרות החילוט בעתיד תוך פגיעה פחותה בקניין החשוד הרי שיש להעדיף את אלו שפוגעים פחות.

שיקול דעת בית המשפט

על בית משפט לבחון שתי שאלות עיקריות בבואו להכריע בשחרור תפוס:

<!–[if !supportLists]–>א.    <!–[endif]–>האם תפיסתו של החפץ עדיין נחוצה לצורך הגשמת המטרה שלשמה הוא נתפס.

<!–[if !supportLists]–>ב.     <!–[endif]–>אם התשובה חיובית יבדוק בית המשפט האם ישנה חלופה שתביא לפגיעה פחותה בבעל הנכס.

קיימת השוואה בין הליך תפיסת נכסים להליך מעצר של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו שכן ככל ההליכים במשפט מתארכים כך בוחן בית המשפט האם יש מקום להאריך את מעצרו ומידת הצדקת מעצרו וכך גם בהליך של תפיסת נכס תבדק המשך הצדקת התפיסה ככל שההליך הפלילי ונסיבותיו המשתנות יתפתח.

ככל שהדבר נוגע לחילוט זמני הרי שבית המשפט יבחן באופן פרטני ומדוקדק את התפוסים ואת החשדות  בהתאם לשווי העבירה בהתאם לנתונים שמקימים חשד “בפועל” ולא חשדות שמקימות שווי תיאורטי של העבירה.

אם אתם חשודים בפשיעה כלכלית או בעבירות שמובילות לתפיסת נכס וחשבונות בנק שלכם או של מקורביכם ואתם זקוקים ליד מכוונת פנו אלינו -אנחנו כאן בשבילכם

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

וואטספ 24/7
דילוג לתוכן