חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
בית המשפט העליון קבע במספר הזדמנויות שהתופעה של הדלפת חומרים מחדר החקירות ובעיקר בחקירות מתוקשרות ורגישות היא תופעה מכוערת ויש בה כדי לפגוע בזכותו של החשוד להליך חקירה הוגן ובנוסף יש בהדלפות לתקשורת בעת חקירה פלילית פגיעה באינטרס הציבורי בניהול חקירה הוגנת ותקנית שתוביל לתוצאות אמת.
הדלפות לתקשורת בעת חקירה פלילית מייצרות פגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק והתביעה שכן הציפייה היא שהחקירה תהיה אובייקטיבית ונטולת משוא פנים אולם בשעה שפרטים מתוך החקירה מודלפים לתקשורת מתקיימת פגיעה בהליך הפלילי והניזוק העיקרי הוא הציבור כולו ולא רק הנחקר שנחשד בפלילים.
הציפייה היא שרשויות החקירה והתביעה יעשו מאמץ למנוע הדלפות לתקשורת תוך הבהרה למדליפים שמעשיהם יטופלו וייחקרו בחומרה שכן תפקידם של קציני וחוקרי משטרה אינו חסין מפני חקירתם אלא להיפך, מציב בפניהם חובה גבוהה של אמון, הגינות והקפדה על החוק.
בית המשפט קבע בפסיקה רחבה שמשאירעה הדלפה על רשויות החקירה לערוך בדק בית לאיתור המדליף ולא להמתין לדרישה חיצונית לחקירה שכן עולה חשש שכאשר הרשויות לא ששות לחקור את ההדלפה שדווקא הם אלו שעומדים מאחורי הפגיעה בנחקר ובציבור באמצעות ההדלפה.
העיקרון ולפיו יש להרחיב את גבולות חופש הביטוי ו”זכות הציבור לדעת” אינה עומדת בקנה אחד עם הדלפת חומרים מחדרי החקירה שכן לציבור אין זכות לקבל פרטים מוכמנים מחקירה עוד בטרם זו הבשילה, שיתוף פעולה בין הרשויות לתקשורת הוא אפשרי ויכול להועיל אך יש לשרטט את הגבול בין המשפט לתקשורת ובודאי שאין היתר לרשות החוקרת או לפרקליטות למסור מידע מתוך החקירה לתקשורת והעושה כן פוגע בציבור ומפר את האמון שניתן לו כעובד ציבור.
כשמסמך משפטי או תמליל מתוך חקירה פלילית מופיע בתקשורת עוד בטרם יבש עליו הדיו, יש בכך כדי להביא להשפעה פסולה על בית המשפט, עדים פוטנציאלים ויותר מכל יש בכך כדי לתלות את הנחקר שהינו בחזקת חף מפשע בכיכר הפייסבוק ולא לאפשר לו להוכיח את חפותו בערכאה המוסמכת.