קביעת מתחם עונש ההולם בעת גזר דין במשפט פלילי

לצורך קביעת מתחם ענישה ההולם את נסיבות האירוע הפלילית, בית המשפט פועל בהתאם לעיקרון ולפיו יש לבחון את היחס המתאים בין המעשה הפלילי וחומרתו ונסיבותיו למידת אשמת הנאשם אל מול סוג וגובה העונש שיוטל עליו.

עיקרון ההלימה

עיקרון ההלימה במשפט הפלילי קובע כי יש ליתן חשיבות לערך החברתי שנפגע, עוצמת הפגיעה בערך החברתי תוך בדיקת מדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע עבירה שבה הורשע הנאשם.

קביעת מתחם ענישה

עוד בטרם יקבע מתחם הענישה הנהוג כלפי נאשם שהורשע בעבירה פלילית יש להכריע האם כשמדובר ביותר מאישום אחד בתוך כתב האישום שבו הורשע הנאשם יש מקום לראות בשתי העבירות אירוע עברייני אחד או שמדובר בשני מקרים שונים שיצדיקו קביעת מתחם ענישה שונה ונפרד לכל אחד מהאישומים.

בית המשפט העליון שדן בסוגייה זו הכריע כי כשמדובר בעבירות שיש בהן קשר הדוק ושניתן לראות אותם במסגרת עבריינית אחת הרי שהן ייחשבו לאירוע אחד לצורך קביעת מתחם הענישה וכך גם בעבירות שהתבצעו על פני רצף זמן שונה וכללו פעולות בעלות אופי שונה עם קורבנות שאינם זהים ובמקומות אחרים אך כשכל המקרים הם כאלו שניתן להשקיף עליהן ולראות בהן מסכת אירועים אחת.

כשמדובר במספר אישומים המהווים יחד אירוע עברייני אחד הרי שיש מקום להתחשב בקביעת מתחם הענישה במספר המעשים שביצע העבריין שהורשע בפלילים ואשר הרכיבו יחדיו את אותו אירוע עברייני אחד ולמרות שמדובר בקביעת מתחם ענישה לגבי אירוע עברייני אחד הרי שהעובדה שאותו "אירוע" כולל כמה פעולות ומעשים ישווה לו מידה מוגברת של חומרה.

חריגה ממתחם הענישה

לאחר שבית המשפט קובע את מתחם הענישה הנוהג באירועי אישום שבהם הורשע הנאשם בפלילים נבדקת האפשרות לחרוג ממתחם הענישה שנקבע וזאת מטעמי שיקומו של הנאשם כך במקרה שבו נהוג להטיל עונש של מאסר בפועל נגד נאשם יוכל בית המשפט להימנע מהטלת עונש שכזה במקרה ובו האינטרס בשיקומו של הנאשם יגבר.
חוק העונשים בסעיף 40 ד קובע כי לאחר שבית המשפט קבע את מתחם העונש המתאים וההולם את נסיבות העבירה ולאחר שבית המשפט מצא כי הנאשם התשתקם או שיש סיכוי אמיתי וממשי שהוא ישתקם הרי שבית המשפט רשאי לחרוג ממתחם הענישה ולהכריע את עונשו של הנאשם שהורשע בהתאם לשיקולי שיקומו ואף להורות על נקיטת אמצעים שיקומיים כלפיו.

קביעת סיכוייו של נאשם לשיקום

בית המשפט העליון קבע מספר מבחנים לצורך בדיקת האפשרות לשיקום נאשם כך שתצדיק חריגה ממתחם הענישה הנהוג באירוע שבו הורשע וכך נבחן עברו הפלילי של הנאשם ומהי מידת המוכנות שלו להשתקם תוך בדיקת שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן והרשויות האחרות, תוך בדיקה האם הנאשם שהורשע עבר תהליך מסוים של שיקום שיוביל למסקנה כי חל שינוי בדרך התנהגותו העבריינית ושינוי בצורת חשיבתו תוך שהוא מביע חרטה אמיתית על מעשיו הפליליים, כמו כן נבחנת במסגרת זו ההתגייסות המשפחתית לטובתו של הנאשם ובמידה וזו קיימת יתכן ובית המשפט יוכל לחרוג ממסגרת הענישה אולם למרות כל אלו הרי שטיפול שיקומי חיובי ומוצלח אינו מבטל לחלוטין את שאר שיקולי הענישה ולבית המשפט סמכות לאזן בין כלל הנסיבות לצרוך קביעת שיקולי הענישה, כך בעת שקיימת המלצה של שירות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל כלפי נאשם והמלצה זו אינה עולה בקנה אחד עם מסגרת הענישה והמדיניות הנוהגת תוך איזון של שיקולי ההרתעה בעבירות שבהן הורשע הנאשם הרי שבית המשפט לא יהיה מחוייב ליתן משקל יתר להמלצת שירות המבחן ויתכן ושיקולי ההרתעה יסיגו לחלוטין המלצה זו לטובת יתר שיקולי הענישה בפלילים. בעבירות סמים מסוכנים לדוגמא נקבע כי נסיבותיו האישיות של נאשם נסוגות מפני שיקולי ההרתעה והגמול בענישה.

אנו במשרד עורך דין פלילי רוטנברג עוסקים במשפט הפלילי למעלה מ-20 שנה ונכונים ליתן לך ייעוץ מיידי כדי להציל אותך מטעויות.