אי הארכת שירות במשטרה – פיטורי שוטר

מתי תחול ביקורת שיפוטית על החלטה לפטר שוטר במשטרת ישראל

הכלל הוא שהחלטת רשות מוסמכת על הפסקת שירות של שוטר במשטרה באה במסגרת החלטה מינהלית ונתונה לביקורת שיפוטית של בג"ץ ולכן חלים על החלטה להפסיק את שירותו של שוטר במשטרה, כלומר החלטה לפטר את השוטר, הכללים המקובלים להתערבות בג"ץ בהחלטת רשות מנהלית.

הבסיס הוא שבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהחלטה מנהלית אלא אם נמצא כי ההחלטה התקבלה תוך חריגה מסמכות או בדרך שפוגעת בכללי הצדק הטבעי או שההחלטה לפטר את השוטר נגועה בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני היורד לשורש הדברים במערכת המשטרתית.
כמו בצה"ל הרי שקיים מרווח רחב של שיקול דעת לרשות המוסמכת להחליט על מידת התאמתו של השוטר לשרת בשורות המשטרה והתערבות בית המשפט בשיקול דעת המשטרה צרה ומצומצמת.

מה התנאים לפיטורי שוטר?

פקודת המשטרה קובעת כי למפכ"ל המשטרה סמכות לפטר שוטר במקרה והוכח כי השוטר התרשל, או שהשוטר אינו יעיל במילוי תפקידו.
לצורך כך, נאסף חומר רב הנוגע למידת התאמתו של השוטר במשך שנות שירותו ובו התייחסות להתנהגותו ותפקודו במשך השירות תוך מתן הערכות מידי זמן מסויים לרמת תפקודו כך שהערכות אלו יכולות להצביע האם ההחלטה להפסיק את שירותו של השוטר נתקבלה מתוך שיקולים עניניים או זרים תוך בחינת המאמצים של הגורמים המוסמכים במשטרה כדי למצוא פתרונות לקשיים שעולים מתוך התנהגות השוטר והשתלבותו במערכת.

עולה כי במידה וישנם קשיים בהשתלבות השוטר ובתפקודו הרי שמצופה ממפקדיו ומהגורמים המוסמכים לנסות ולהעבירו לתפקידים אחרים במקומות שונים כדי לסייע לשוטר להשתלב בתפקידו ורק לאחר שכל אלו נכשלים יש לבחון את הפסקת שירותו של השוטר.

החשיבות הציבורית בהתאמת שוטר לתפקידו

משטרת ישראל אחראית על שירות חיוני ביותר לציבור הרחב מתוקף תפקיד זה יש בידה אחריות למילוי משימות רחבות בעלות חשיבות רבה לציבור. משימות המשטרה מחייבות את השוטרים בהתאמה מלאה לביצוע התפקיד וזאת החל בדרגות הנמוכות ועד לפיקוד הבכיר כשההתאמה הנדרשת היא ביכולות הביצוע של המשימה ברמה המוסרית והערכית כמי שמשמש נציג של מערכת החוק ואכיפתו ולכן השילוב של שוטר בתפקידו כשהוא אינו מתאים לכך עלול להביא לפגיעה קשה ביותר באמון הציבור במשטרה וביכולת ביצוע המשימות באופן הטוב ביותר.
האינטרס הציבורי הוא לפעול להבטיח שירות משטרתי תקין ויעיל השומר על הגינות ואשר נושא בנטל המשימות באופן ראוי ומקצועי.

תפקידו של השוטר

השוטר הוא עובד הציבור וככל פקיד ציבורי אחר הוא משמש כנאמן של הציבור. יכולתה של משטרת ישראל למלא אחר המשימות שהוטלו עליה מותנה בין היתר באמון הציבור בשוטרים ובמערכת המשטרתית, ביושר השוטרים והגינותם.
ללא יחסי אמון בין הציבור למשטרה הרי שזו לא תוכל לקיים את המשימות שהוטלו עליה על ידי הציבור ודווקא בשל כך השוטר נדרש להקפיד הקפדה יתר על קלה כחמורה וזאת לצורך חיזוק האמון הציבורי בו ובמשטרה.

כשמתקבלת החלטה להביא להפסקת שירותו של שוטר הרי שיש לבדוק האם השוטר עמד בדרישות המינימום של התפקיד שבו הוצב:
א. דרישות המשמעת.
ב. מטלות התפקיד.
ג. אמות מידה של הגינות.

מצופה מהפיקוד המוסמך לשקול את כל האמור לעיל לגופם של דברים ומשלא יוכח שהפיקד פעל מתוך מניעים זרים או שיקול פסול אחר שהשפיע על החלטתו הרי שיתכן שההחלטה בנוגע לאי הארכת שירות נתקבלה על בסיס אי עמידתו של השוטר בדרישות המינימליות של תפקידו כשוטר במשטרת ישראל.

האם ניתן לפתוח בהליכי משמעת נגד שוטר שזוכה מהליך פלילי?

כללי המשפט המנהלי אינם מונעים נקיטת הליכים משמעתיים כנגד מי שנמצא זכאי בהליך פלילי, כך גם סעיף 74 לחוק המשטרה מתווה שק"ד לצורך הפעלת הסמכות לפטר שוטר מתפקידו וקובע כי המפכ"ל רשאי לפטר שוטר שעמד לדין בהליך פלילי גם אם זה זוכה מהעבירות שבהם הואשם בכתב האישום כנגדו וזאת במידה והוא סבור כי השוטר אינו מתאים להמשיך ולשרת כשוטר במשטרת ישראל כשהנוהל הוא שאם הואשם במשפט פלילי וזוכה אך מתוך פסק הדין עולה כי השוטר אינו מתאים לשרת במשטרת ישראל הרי שהשוטר יפוטר.

עולה כי אדם יכול לצאת זכאי במשפט פלילי אך הפיקוד במשטרה ימצא כי אין הוא מתאים לשרת במשטרה למרות הזיכוי בהליך הפלילי.

חובת הנימוק בהחלטה לפטר שוטר

יש חובה ולפיה החלטה מנהלית תהיה מנומקת. בנוגע להיקף ועומק הנימוקים הרי שאלו תלויים בנסיבות האירוע והעיקר הוא שהנימוקים יבהירו את הטעמים המרכזיים להחלטה המנהלית כך שתהיה אפשרות לברר האם ההחלטה נעשתה כדין. בהחלטה על אי הארכת שירות לשוטר במשטרת ישראל או בהחלטה לפטר שוטר ממשטרת ישראל יש ציפייה שהמפכ"ל ינמק את החלטתו ואת השיקולים שהובילו אותו לקבל החלטה זו בדרך שניתן יהיה לבחון את הטעמים העיקריים שהובילו להחלטה תוך שהנימוקים מאפשרים את בחינת יסודותיה של החלטת המפכ"ל.

ההבדל בין פיטורין של שוטר לאי הארכת שירות

קיים הבדל משפטי ברור בין פיטורי שוטר להחלטה שלא להאריך את שירותו למרות שהתוצאה הסופית זהה בשני המקרים.

לפי סעיף 11 לפקודת המשטרה כל מי שמבקש להתגייס למשטרת ישראל יגויס לתקופה של חמש שנים וסעיף 17 (א) לפקודה קובע כי המפכ"ל יכול להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים כך שמדובר על העסקה לתקופה מוגבלת לחמש שנים בכל פעם שבסיום התקופה תיערך בדיקה מחודשת להעסקתו של השוטר והמשמעות היא שלשוטר ידוע בעת גיוסו ששירותו לא יוארך בתום חמש השנים אם לא יעמוד בדרישות המערכת המשטרתית.

פיטורי שוטר יכולים להיעשות בכל עת וללא צורך לבחינת תפקודו לאחר תקופת שירות של 5 שנים במשטרה.

אנו במשרד עורך דין רוטנברג פועלים למען מיצוי מלא של זכויות השוטר מול המערכת המשטרתית.
אם זומנת לשימוע או לריאיון הנוגע לטיב השירות במשטרה פנה אלינו ונסייע לך לקבל את כל הזכויות המגיעות לך באופן יעיל, מקצועי ומהיר.