צו הרחקה הוא אמצעי משפטי המוצא על ידי בית המשפט במטרה להגן על אדם מפני איום או פגיעה מצד אדם אחר. הצו ניתן בדרך כלל במקרים של אלימות במשפחה, הטרדה מינית, או איומים חמורים. מטרתו העיקרית היא להרחיק את הצד המאיים או הפוגע מהצד המאוים או הנפגע, ובכך למנוע המשך הפגיעה או האיום. צו הרחקה יכול לאסור על המורחק להתקרב למקום מגורים, עבודה או לימודים של המוגן, וכן לאסור על יצירת קשר בכל דרך שהיא. הצו ניתן על ידי שופט לאחר בחינת הראיות והנסיבות, ומטיל מגבלות מיידיות וחמורות על חירותו של המורחק, במטרה להבטיח את שלומו ובטחונו של המוגן. וכאן ניתן למצוא מידע על איך מוציאים צו הרחקה.
הפרת צו הרחקה נחשבת לעבירה פלילית חמורה בעיני החוק הישראלי. כאשר אדם מפר צו הרחקה שהוצא נגדו, הוא חשוף להליך פלילי שעלול להוביל לעונשים משמעותיים. העבירה הפלילית במקרה זה היא "הפרת הוראה חוקית", המוגדרת בסעיף 287 לחוק העונשין.
התביעה יכולה לפתוח בהליך פלילי נגד המפר, שכולל חקירה משטרתית, הגשת כתב אישום, ומשפט בבית המשפט הפלילי. חשוב לציין כי גם הפרה חד-פעמית של הצו עלולה להוביל להעמדה לדין, וחומרת העונש עשויה לגדול במקרים של הפרות חוזרות ונשנות. בית המשפט מתייחס בחומרה רבה להפרות אלו, שכן הן מערערות את יעילות מערכת המשפט ואת הביטחון של הצד המוגן על ידי הצו.
לצד ההשלכות הפליליות, הפרת צו הרחקה עלולה להוביל גם לתוצאות משמעותיות במישור האזרחי. בניגוד להליך הפלילי, שבו המדינה היא הצד התובע, בהליך האזרחי הצד הנפגע מהפרת הצו יכול ליזום תביעה באופן עצמאי. מטרת התביעה האזרחית היא לפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הצו, בין אם מדובר בנזקים פיזיים, נפשיים או כלכליים.
חשוב לציין כי ההליך האזרחי מתנהל במקביל ובנפרד מההליך הפלילי, ואינו תלוי בתוצאותיו. כך, גם אם לא הוגש כתב אישום או שהנאשם זוכה בהליך הפלילי, עדיין קיימת אפשרות להגיש תביעה אזרחית ולזכות בפיצויים. ההבדל המהותי בין שני ההליכים הוא שבעוד ההליך הפלילי מתמקד בענישה והרתעה, ההליך האזרחי שם דגש על פיצוי הנפגע והשבת המצב לקדמותו ככל הניתן.
כפי שציינו, הפרת צו הרחקה נחשבת לעבירה פלילית חמורה בהתאם לסעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. העונש המקסימלי בגין הפרת צו הרחקה עשוי להגיע לשנתיים מאסר, ובמקרים חמורים יותר, כאשר ההפרה מסכנת את חיי המוגן או את שלומו, העונש עלול לעלות עד ארבע שנות מאסר.
בתי המשפט מתייחסים בחומרה להפרות של צווים אלו, במיוחד כאשר הן חוזרות ונשנות או כאשר הן גורמות נזק משמעותי לצד המוגן. בנוסף לעונש מאסר, עשויות להיות מוטלות סנקציות נוספות, כמו קנסות כספיים, צווי מבחן או התחייבות להימנע מהפרות נוספות. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו ולחומרת ההפרה.
בנוסף להליך הפלילי, קיימת אפשרות להגיש תביעה אזרחית בגין הפרת צו הרחקה. תביעה כזו יכולה להיות מוגשת על ידי הצד הנפגע מההפרה, במטרה לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.
כדי להגיש תביעה אזרחית, על התובע להוכיח את קיומו של הנזק ואת הקשר הסיבתי בין הפרת הצו לנזק שנגרם. היתרון המרכזי בהליך האזרחי הוא האפשרות לקבל פיצוי כספי, מה שאינו אפשרי בהליך הפלילי. עם זאת, חשוב לזכור כי ההליך האזרחי עלול להיות ארוך ויקר יותר, ונטל ההוכחה מוטל על התובע. בנוסף, גם אם התביעה מצליחה, אין ערובה לכך שהנתבע יוכל לשלם את הפיצויים שייפסקו. לכן, חשוב לשקול היטב את היתרונות והחסרונות של הגשת תביעה אזרחית ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום לפני קבלת החלטה.
גובה הפיצויים בתביעות אזרחיות בגין הפרת צו הרחקה אינו קבוע מראש ונקבע על פי נסיבות המקרה הספציפי. בתי המשפט מתחשבים במספר גורמים בעת קביעת סכום הפיצוי, ביניהם חומרת ההפרה, תדירותה, הנזק הנפשי והפיזי שנגרם לנפגע, והתנהגות המפר.
כל מקרה נבחן לגופו, והפיצוי נקבע באופן שישקף את הנזק שנגרם ויהווה תמריץ לציות לצווים עתידיים.
לסיכום, צו הרחקה הוא כלי משפטי חשוב שנועד להגן על קורבנות אלימות או הטרדה, ועל כן הפרת צו זה גוררת השלכות חמורות הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. במישור הפלילי, המפר עלול להיות מואשם בעבירה פלילית שעונשה יכול להגיע עד כדי מאסר בפועל. במישור האזרחי, הנפגע רשאי להגיש תביעה לפיצויים, כאשר גובה הפיצוי נקבע בהתאם לנסיבות המקרה ולנזק שנגרם.
במשרד עורך דין פלילי רוטנברג מייצגים ומלווים לקוחות וקורבנות עבירה תוך שימת דגש מקצועי ואישי לצורך מיצוי ההליכים מרגע הגשת התלונה ועד לסיום ההליך.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
