עבירת הפרת אמונים

סעיף 284 לחוק העונשין קובע כי עובד ציבור, המנצל את תפקידו וסמכויותיו, על מנת לקבל טובות הנאה, מבצע עבירה של מרמה והפרת אמונים. דינה של עבירה זו הוא עד 3 שנות מאסר, כאשר בפני בית המשפט עומדים שיקולים שונים בעת גזירת העונש, כגון היקפו של ניגוד העניינים והיקף הפגיעה בציבור.

תכליתו של האיסור הפלילי בעבירת ״מרמה והפרת אמונים״ נועדה לשמור על האמון שרוחש הציבור לרשויות השלטון, אמון שהוא בבחינת הכרח לשמירה על המסגרת החברתית ותפקוד עובדי הציבור.

יסודות העבירה

עבירת מרמה והפרת אמונים נוצרת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

1. המבצע הוא עובד ציבור: התנאי הראשון הוא כי הפעולה נעשתה על ידי עובד ציבור, בין אם עובד בכיר ובין אם עובד זוטר. כלומר, העבירה לא יכולה להתבצע על ידי מי שאיננו עובד ציבור.
2. הפעולה בוצעה במסגרת התפקיד: יש להראות כי המעשה בוצע במסגרת התפקיד והסמכויות שניתנו לעובד ולא במסגרת חייו הפרטיים וכי מטרת פעולתו הייתה לקבל טובת הנאה אישית. בהקשר זה, הפסיקה קבעה כי די בזיקה ולו קטנה לתפקיד, על מנת למלא אחר תנאי זה.
3. פגיעה בציבור: התנאי השלישי הנדרש הוא כי המעשה הביא לפגיעה בציבור, אם לנזק כלכלי – חומרי ואם לנזק מופשט של פגיעה באמון הציבור במערכת.

עבירת ״מרמה והפרת אמונים״ נועדה להבטיח כי שלושת ערכים אלו ישמרו יחדיו וכל אחד בנפרד שכן אמון הציבור וטוהר המידות ותקינות פעולות השירות הציבורי הם אינטרס ציבורי הנועד להבטיח את כי עובד הציבור משרת את הציבור ולא את עצמו ומקורביו. עם זאת, ניתן לראות כי הגדרת העבירה היא כללית מאוד, מעורפלת. מצד אחד, יש בדבר כדי לשמר סטנדרט גבוה של טוהר מידות ולמנוע שחיתות בצמרת. מאידך, מלשון החוק נראה כי כל ניגוד עניינים, יכול להיתפס כמרמה והפרת אמונים. האם כך?

גבולות העבירה

המחוקק בחר לקבוע עבירה של מרמה והפרת אמונים, מתוך כוונה לשמור על טוהר המידות של עובדי הציבור ולוודא כי התנהלות המערכות השלטון היא ראויה וערכית. יחד עם זאת, ניסוח החוק הוא כללי מאוד ומעלה תהיות לגבי אלו פעולות יוגדרו כעבירה ואלו פעולות ייחשבו כמותרות ולגיטימיות. בתי המשפט ערים לכך כי סעיף החוק מנוסח בלשון מעורפלת והדבר מוביל לא פעם לזיכוי מכתב האישום.

אין פירוש הדבר בהכרח כי ההתנהלות של הנאשם הייתה תקינה לחלוטין, אך בתיקים רבים, הדבר נתפס בעיני בית המשפט כאי תקינות מנהלית או בעיות ארגוניות בניסוח תהליכי עבודה ולא כעבירה של מרמה. בהקשר זה יצוין כי קבלת ייצוג משפטי הולם היא זו אשר לא פעם תחרוץ את גורל התיק ותעשה את ההבדל בין זיכוי או קבלת עונש מופחת במקרה של הרשעה, לבין הרשעה וגזר דין מחמיר. לשם כך, חשוב לפנות לעורך דין צווארון לבן המתמחה בסוג זה של עבירות, אשר יבחן את נסיבות המקרה ויעשה את המיטב עבור הלקוח.

מהו מעשה ״הפרת אמונים״

סעיף 284 לחוק העונשין אינו מגדיר מהו מעשה של הפרת אמונים האסור בהתאם לסעיף זה ולמעשה ״הפרת אמונים״ הוגדרה בפסיקת בית המשפט העליון כמשתרעת על מגוון לא מגודר של פעולות ומחדלים שלא ניתן להגדירם מראש וזאת כדי לאפשר את לבית המשפט להחיל את העבירה במצבים שאינם צפויים ואשר הם מתפתחים מתוך נסיבות העניין, המקום והזמן.

העמימות בהגדרת העבירה נועדה למנוע פירוש מצומצם של העבירה ובכך לאפשר כלי יעיל במאבק בשחיתות ציבורית והערכים המוגנים של השירות הציבורי.

פעולה של ״הפרת אמונים״ היא כזאת שבה עובד הציבור פוגע במעשיו בתפקוד התקין של המנהל הציבורי והאמון בו בדרך של התנהגות פסולה כשטובת ההנאה שצומחת לאותו עובד ציבור היא שמובילה לפגיעה בטוהר המידות ומכאן לפגיעה בשלושת הערכים דלעיל ולחובת האמונים שחב עובד הציבור לכלל.

״מרמה והפרת אמונים״ מהווה איסור פלילי מתוך הנחה שהתנהגותו של איש ציבור בהתאם לאינטרס הפרטי שלו תבוא או עלולה לבוא על חשבון האינטרס של הציבור שאותו הוא אמור לשרת ובכך לפגוע במרחבי העבודה והצביון המקצועי של השירות הציבורי.

פגיעה בציבור – הגדרה

כאמור מעלה, העבירה של מרמה והפרת אמונים מתגבשת בהתקיים שלושה תנאים: מדובר בעובד ציבור, אשר ביצע במסגרת תפקידו, פעולה המהווה ניגוד עניינים וכי הפעולה גרמה לפגיעה בציבור. מהי משמעותו של מונח זה? פגיעה זו, כך קבעה הפסיקה, אינה חייבת להיות פגיעה חומרית בהכרח, קרי, אין חובה כי הפגיעה גרמה לנזק כספי ישיר לציבור. די בכך כי המעשה פגע באמון הציבור במערכות השלטון. כלומר, עבירה של מרמה והפרת אמונים היא עבירה התנהגותית שאינה נבחנת ברכיב התוצאתי שלה והיא יכולה לגרום לנזק מופשט כמו אובדן האמון של הציבור.

כיצד נקבע יסוד ״המרמה״

יסוד המרמה מתקיים בתוך מחשבתו ונלמד מכוונתו של מבצע העבירה אך הוא אינו נבחן רק על פי קנה מידה סובייקטיבי של מבצע העבירה שכן זה יכול להיות בעל ערכי מוסר מעוותים וירודים ולכן יסוד המרמה נקבע בהתאם לקנה המידה של אנשים רגילים, סבירים והגונים תוך שבית המשפט בוחן האם האדם הסביר היה מביט בפעולות הנאשם וקובע שאלו בוצעו ביושר או במרמה.

גם ביסוד זה אנו רואים שבית המשפט לא גידר את הפעולות למקרים ספציפיים אלא יש עמימות בהגדרת העבירה שנועדה לאפשר את התפתחותה בהתאם למקום, לזמן ולערכים בעת ביצועה.

״הפרת אמונים״ נועדה לבטא את קביעת נורמת ההתנהגות המיוחדת שנדרשת ממי שממלא תפקיד ציבורי תוך קביעת סנקציה פלילית שנועדה להבטיח כי התנהגות עובדי הציבור תהיה תוך שמירה על טוהר המידות ולשם כך נקבעו נורמות ואמות מידה שמטרתן להבטיח את שעובד הציבור ישרת את הציבור.

עובדי הציבור נתונים במצב של אמון כלפי המדינה שהפקידה בידיהם את הסמכויות והכוחות לשרת את האינטרס של הכלל והוא בלבד. בהפעלת תפקידים אלו על עובדי הציבור לפעול בנאמנות כלפי שולחיהם וכשהם סוטים מעיקרון זה הם עלולים לעבור עבירה פלילית ולפיה הפרו את האמון בינם לבין הציבור.

משרד עו״ד פלילי רוטנברג עוסק שנים רבות בתחום המשפט הפלילי והציבורי ואנו מתמחים בהגנה על נאשמים וחשודים בעבירת אלו.

אם אתה חשוד בעבירה של מרמה והפרת אמונים אתה זקוק לייצוג משפטי מקצועי של עורך דין מומחה. משרד עורכי דין פלילי רוטנברג מתמחה בענף זה ויפעל בכל דרך על מנת להעניק ללקוח את ההגנה המשפטית הטובה ביותר.