הגנת תום הלב בתביעת לשון הרע והוצאת דיבה

הגנת תום הלב בתביעת לשון הרע/עו”ד פלילי

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מעגן את תנאי ההגנה ולפיה פרסום שנעשה בתום לב לא יהווה הוצאת לשון הרע. לצורך קיומה של הגנת תום לב נקבע כי המפרסם צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים ולפיהם הפרסום נעשה בתום לב וכן שהפרסום נעשה במסגרת אחת מהחלופות הנסיבתיות שמופיעות בחוק עצמו.

מתי תעמוד הגנת תום לב

חוק איסור לשון הרע קובע 12 חלופות אפשריות שאם הפרסום נעשה במסגרתן תעמוד למפרסם הגנת תום לב בלשון הרע:

1. המפרסם לא ידע קיומו של הנפגע כתוצאה מפרסומו.

2. למפרסם יש חובה חוקית או חברתית מוסרית לפרסום.

3. הפרסום נעשה להגנה על ענייניו הכשרים של המפרסם.

4. המפרסם הביע דעה על אדם בתפקיד ציבורי בקשר לעניין ציבורי.

5. המפרסם הביע דעתו על התנהגות הנפגע מהפרסום כשהאחרון הוא עד או בעל דין בישיבה פומבית.

6. המפרסם פרסם ביקורת על יצירה שהנפגע הציג בציבור או על פעולה שנעשתה בפומבי.

7. המפרסם פעל בתוקף היותו ממונה על הנפגע והפרסום היה צודק מתוקף תפקידו.

8. הפרסום היה במסגרת הגשת תלונה על הנפגע ברשות מוסמכת.

9. הפרסום נעשה במסגרת דו”ח על אסיפה פומבית.

10. המפרסם פעל כדי להכחיש לשון הרע שפורסם כנגדו.

11. הפרסום נעשה במסגרת מסירת ידיעה לתקשורת לצורך בדיקה לפני פרסום.

12. הפרסום נעשה בתקשורת בשידור חי והמפרסם לא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

כמובן שכל התנאים ישמשו כהגנה על מפרסם לשון הרע רק אם הוא פעל בתום לב.

מהותו של תום לב

המונח “תום לב” מקבל משמעות באמצעות התנאים בסעיף 15 לחוק כשעל המפרסם להראות כי הפרסום לא חרג ממתחם הסבירות בנסיבות העניין ובהתאם לאחד מן התנאים הנסיבתיים שבחוק ואז תכול החזקה שהפרסום היה בתום לב.

אולם אם הפרסום היה שקרי והמפרסם ידע שהוא אינו נכון או שהמפרסם לא נקט בפעולות סבירות לברר האם הפרסום הוא אמיתי הרי שלא תעמוד לא הגנת תום הלב, כך גם הדבר במידה והמפרסם התכוון לפגוע שלא באופן סביר בנפגע ומעבר לתנאים שבחוק הרי שלא תעמוד למפרסם הגנת תום הלב.

נטל ההוכחה לפרסום בתום לב

על המפרסם לשון הרע להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב ובמסגרת התנאים הקבועים בסעיף 15 לחוק. על הפרסום להיות סביר במידת פגיעתו כשאסור לפרסם דבר שמפרסם האמרה לא האמין באמיתות הפרסום.

נטל ההוכחה יכול לעבור ולהיות על כתפי הנפגע במידה והמפרסם הראה שהוא עמד בתנאים וקמה לו החזקה של הגנת תום הלב, אולם בית המשפט צריך תחילה לקבוע כי הפרסום עמד בתנאים של סעיף 15 ואם לאו אין צורך להדרש לנטל ההוכחה.

שכן נטל ההוכחה קובע חזקה ראייתית שאפשר להחילה רק אם אין ראיה ראיה הנוגעת לקיומו או חוסר התקיימותו של תום הלב.

אם אתם נתבעים או מעוניינים לתבוע בעוולת לשון הרע פנו אלינו ואנו נדע כיצד לסייע במישור הפלילי של עוולת לשון הרע ובמישור האזרחי הנוגע לגובה הנזק שנגרם כתוצאה מן הפרסום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

וואטספ 24/7
דילוג לתוכן