• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט

מעצר והסגרה במדינות ערב

הסגרה וצו מעצר בינלאומי של האינטרפול במדינות ערב

הסגרה היא הליך משפטי שבו מדינה אחת מבקשת ממדינה אחרת את הסגרתו של אדם שלטענתה ביצע עבירה פלילית במדינה המבקשת לשם העמדתו לדין פלילי במדינה המבקשת.

ההסגרה תהיה כפופה לחוקים המקומיים של אותן מדינות וכן לקיומו של הסכם הסגרה בין שתי המדינות.

בשנת 2006 פרסמה "איחוד האמירויות הערביות" חוק שמטרתו היא שיתוף פעולה הדדי בין מדינות בנוגע לעניינים פליליים.

החוק המכונה "חוק פדרלי 39" מאפשר שיתוף פעולה ושמיעת ההליכים הפורמליים של בקשת הסגרה ללא קשר לאופי הפשע וזאת בנוסף לכך שאיחוד האמירויות הערביות היא צד לחתימה על האמנה הערבית בדבר שיתוף פעולה משפטי בעניינים פליליים שמאפשר הסגרת מבוקשים בין מדינות אלו.

ההסכם כולל את מרבית המדינות הערביות וביניהן אלג'יריה, בחריין, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, קטאר, עומאן, מרוקו, לוב, ערב הסעודית ותוניס. בנוסף קיים הסכם בינלאומי בין מדינות באירופה ובמזרח הרחוק שמאפשר הסגרת מבוקשים בין המדינות.

במסגרת בקשת הסגרה לאזרח הנמצא במדינה ערבית ומבוקש למדינה אחרת עומדת לרשות המבוקש מספר אפשרויות למנוע את הסגרתו למדינה המבקשת וזאת באמצעות פנייה לרשויות האינטרפול המקומיים באיחוד האמירויות וכן התמודדות בבית המשפט של המדינה הערבית בה נמצא המבוקש.

במסגרת החוק באיחוד האמירויות ישנם מספר תנאים שחייבים להתממש בטרם יוסגר המבוקש והם:

1.      הסכם הסגרה בין המדינות.

2.      בהיעדר הסכם הסגרה המדינה תבחן את בקשת ההסגרה בהתאם לעיקרון ההדדיות במשפט הבינלאומי.

3.      במקרה והמדינה המבקשת אינה מקיימת את כללי ההדדיות יתכן מאוד שבקשת ההסגרה תדחה.

4.      גם כשקיים הסכם הסגרה יש לבחון את ההסכם עצמו וכן ניתן לתקוף את בקשת ההסגרה ופרטיה.  

כפי שהראנו במאמר זה, מדינות ערב ברובן המכריע הן צד לקהילה הבינלאומית בהסכמי הסגרה ושיתוף פעולה משפטי אולם הן בעלות מערכת משפט מסודרת שדרכה ניתן להלחם בצווי מעצר בינלאומיים ובקשות הסגרה.

לייעוץ משפטי נוסף פנו אלינו 050-694219

 

 

 

עבור לתוכן העמוד