מי שהוגש כנגדו כתב אישום פלילי ולאחר שהוכרע דינו הוא הורשע בבית המשפט בעבירה פלילית רשאי להגיש ערעור על פסק הדין שהושת כנגדו. רבים מוותרים מראש על האפשרות להגיש ערעור וזאת מתוך מחשבה שלערעור כנגד המדינה בבית המשפט אין סיכוי. הייאוש אותו חווים מורשעים בפסקי דין נובע ממספר סיבות וביניהן התמשכות ההליכים הפליליים והנטייה של חלק מן השופטים בבתי המשפט לקבל “בעיניים עצומות” חלקים רחבים מגרסת המדינה והמשטרה ודחייה מוחלטת של הנאשמים בפלילים. ערעור פלילי מוגש לאחר שהמורשע כבר עבר מסכת שלמה של דין מול המשטרה, הפרקליטות והרשויות וההתמודדות מחדש מצריכה כוחות רבים הן נפשיים, פיזיים וכמובן כלכליים.

לייעוץ מהיר, השאירו פרטים ונחזור אליכם

    תחזרו אליי

    התערבות ערכאת ערעור

    ככלל, ערכאת הערעור, בית המשפט העליון או המחוזי לא תתערב בקביעות עובדתיות ובהערכת מהימנות העדים של הערכאה המבררת בנקל וההיגיון שעומד מאחורי עקרון זה נובע מכך שהערכאה הקודמת התרשמה באופן בלתי אמצעי מן העדים שהעידו לפניה, מדרך מסירת עדותם ובכך יש לערכאה זו יתרון על פני ערכאת הערעור שכן זו מסוגלת להתרשם מן העדים רק באופן עקיף. בעבירות פליליות, מדובר לעיתים קרובות בנושאים שהם גם טראומתים וגם אינטימים ומטבע הדברים מתעורר לעיתים קושי במתן עדות ברורה ורהוטה וכך בנסיבות של מתן עדות במשפט פלילי הטון, אופן הדיבור, שפת הגוף וכל אותם גורמים שאינם שייכים ישירות לעולם התוכן – כל אלה מקבלים משקל חשוב עוד יותר. כך שהתערבות בממצאי עובדה ומהימנות תֵעשה במשפט הפלילי בערכאת הערעור רק  במצבים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין בהכרעתה של הערכאה הדיונית, או כאשר המסכת העובדתית שנקבעה אינה מתקבלת על הדעת ולא מתיישבת עם חומר הראיות. בית המשפט העליון קבע כי במקרים מסויימים של “גרסה מול גרסה” יתעורר קושי בשל החשש מהרשעת שווא ונקבע לא אחת כי במקרים כאלו כמו גם במקרים שבהם בית המשפט מרשיע נאשם על סמך עדות יחידה של קורבן העבירה יתערב בית המשפט של הערעור בקביעות העובדתיות ויתכן שאף יביא לזיכוי במשפטו של נאשם שכבר הורשע במשפט פלילי.

    חריגים לכלל שלפיו בית משפט בערעור פלילי לא יתערב בקביעות עובדתיות

    לכלל ולפיו בית ערכאת ערעור במשפט פלילי לא תתערב בממצאים של עובדה שנקבעו בערכאה קודמת נקבעו שלושה חריגים:

    א. בית המשפט הדן בערעור יוכל להתערב בממצאים ובקביעה עובדתית במקרה שבו ההכרעה מבוססת על ראיות כתובות ולא על הופעת עדים שכן במקרים שכאלו אין לבית המשפט הקודם יתרון כלשהו על המוטב הדן בערעור הפלילי.

    ב. במקרה ובו ממצאי הערכאה הקודמת מתבסס על שיקול של היגיון, כלומר, בהסקת מסקנות מתוך חומר הראיות שהוצג במשפט הפלילי, יוכל בית המשפט הדן בערעור להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית.

    ג. במקרה ובו נפלה טעות מהותית בהערכת המהימנות של העדויות, כך המוטב הקודם התעלם מסתירות שנתגלו ושהן מהותיות או במקרה שהמוטב הקודם התעלם מגורמים חשובים לצורך הערכת משקל העדות שניתנה.

    ערר על החלטת תובע לסגור תיק פלילי

    כנגד החלטת תובע או פרקליט לסגור תיק שבו הוגשה תלונה ניתן להגיש ערר במסגרתו מבקש המתלונן מהפרקליטות לבדוק שוב את החלטת החוקרים או התובעים בהתאם לנסיבות המקרה שלא להעמיד למשפט פלילי ולהגיש כתב אישום כנגד מי שנגדו הוגשה התלונה, כמו כן הערר יכול להיות מופנה כנגד המשטרה בשל החלטה שלא לפתוח בחקירה.

    עיון בחומר החקירה

    בטרם הגשת ערר על סגירת תיק פלילי עומדת זכותו של המתלונן הנוגע בדבר לבקש את חומר החקירה וזאת לצורך לימוד החומר וקבלת החלטה האם להגיש ערר כנגד החלטת הגוף שהחליט לסגור את התיק.

    זמן הגשת הערר

    ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין או שלא לקיים חקירה משטרתית יש להגיש לא יאוחר מ-30 יום מעת שמבקש הערר קיבל את ההחלטה, אולם קיימת אפשרות לבקש להאריך את מועד ההגשה וזאת תיענה בהתאם לשיקולי הגוף שקיבל את ההחלטה.

    ערעור פלילי

    דרך הגשת הערר

    את הערר יש להגיש לאותו גוף שהחליט שלא לחקור או לא להעמיד לדין בכתב ובצירוף כל חומר שהעורר מאמין שיש בו כדי להשפיע על ההחלטה. הערר יועבר למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.

    בדיקת הערר

    הערר שיוגש יבדק על ידי מי שקיבל את ההחלטה לסגור את התיק ולאחר מכן הוא מועבר בצירוף חוו״ד למחלקת העררים בפרקליטות המדינה יחד עם כל החומרים הרלוונטיים שצורפו לערר. בפרקליטות המדינה בוחנים את התיק בהתאם לראיות שנמצאות בתיק החקירה ואז מעבירה מחלקת העררים את המלצותיה לטיפול גורם בכיר יותר שמקבל את ההחלטה בערר.

    ההחלטה בערר יכולה להחליט להגיש כתב אישום או להשלים את החקירה וכן להחליט לדחות את הערר תוך שינוי עילת סגירת התיק במידת הצורך.

    עתירה לבג"ץ

    על ההחלטה בערר ניתן לעתור לבג״ץ ולא ניתן לערור שוב על ההחלטה.

    אם נפגעתם מהחלטת המשטרה או הפרקליטות לסגור תיק פלילי פנו אלינו כדי שנבחן מה היו שיקולי התובע וכיצד ניתן לערור על החלטתו כמו כן, ככלל אם הורשעת במשפט פלילי והנך שוקל הגשת ערעור פנה אלינו למשרד עורכי דין פלילי לייעוץ מוקדם, לנו נסיון רחב היקף של שנים רבות במשפט הפלילי ובהגשת ערעורים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון.

    עו”ד ניר רוטנברג
    כותב המאמר: עו”ד ניר רוטנברג

    חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.

    לייעוץ מהיר
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

      תחזרו אליי

      תפריט נגישות

      ×