סעיף 77א לחוק בתי המשפט הוא הבסיס שלפיו נדונים בקשות וערעורים על פסילת שופט מלשבת בדין, דיני הפסלות נוגעים בנגיעה ישירה באמון הציבור במערכת המשפט והשיפוט ולפסילת שופט יש השלכות על האינטרס הציבורי, אמון הציבור במערכת וכמובן משליכה על השופט עצמו, מכיוון שמדובר בצעד מרחיק לכת שיש בו כדי לפגוע בהליכים השיפוטיים יש לקבל בקשה לפסילת שופט רק כשקיים חשש ממשי למשוא פנים.
מתי תתקבל בקשה לפסלות שופט
בתי המשפט פסקו לאורך השנים שכדי שתתקבל בקשת פסלות נגד שופט יש צורך להראות חשש אמיתי וממשי למשוא פנים כשהמבחן הוא אובייקטיבי שאינו נולד מתוך הרצון למראית עין של צדק אלא מראה סובייקטיבית של ההליך כפי שהוא משתקף בציבור, כלומר אמון הציבור במערכת השיפוטית הנו שיקול חשוב ביותר, אך אם לא קיים חשש אמיתי למשוא פנים אין מקום לפסול שופט גם לא למראית פני הצדק אלא במקרים חריגים בלבד שבהם הנסיבות היו כאלו שעוררו אי נוחות ברמה כזאת שהצדיקה החלפת שופט אולם נפסק שכל מקרה יבחן על פי נסיבותיו ואין פסילה אוטומאטית בכל מקרה שבו נפגעת לכאורה מראית פני הצדק.
נפסק בבתי המשפט כי כהונה של בת או בן זוג של עורך דין המופיע בבית המשפט אין בה כדי לפסול את כל שופטי בית המשפט שבו מופיע העורך דין אולם ברור כי העורך דין לא יוכל להופיע בפני בן או בת זוגו, נפסק כשקיימת קרבה ממשית בין עורך דין לשופטת יכול ויהווה חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים שיצדיק פסילת השופט.
נפסק שהגשת תלונה כנגד שופט לנציב תלונות הציבור כשלעצמה אינה מובילה בהכרח לפסילת השופט אלא במידה והוכח החשש הממשי למשוא פנים וזאת, בין היתר, כדי למנוע תמריץ להגשת תלונות כנגד שופטים לצורך שינוי המותב היושב בדין, במשפט פלילי, עלול נאשם שמעוניין להחליף שופט דקדקן ובנוסף לדחות את ההליכים ולעקבם למשך זמן ארוך להגיש תלונה כנגד שופט בפני נציב תלונות הציבור. בתי המשפט פסקו שגם אם הוגשה תלונה מוצדקת שהתקבלה כנגד שופט הרי שאין בכך כדי להקים עילה לפסילת השופט באופן מיידי אלא יש לבחון האם נמצא פגם מהותי בהתנהלות השופט או השופטת שאכן מקים חשש למשוא פנים.
המועד להעלאת טענה לפסילת שופט נקבע בתקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיו יש להעלות טענה זו בתחילת הדיון ולפני כל טענה אחרת, במקרה ובו לא היתה אפשרות להעלות את הטענה באותה עת רשאי הצד המבקש לפסול את השופט להעלות את הטענה בשלב מאוחר יותר אך עליו לעשות זאת מיד לאחר שנודע לו על העילה לפסול את השופט, עילת הפסלות אינה "סוד" ואין לשמור אותה למועד נוח, אלא להביאה בפני בית המשפט מייד כשהתעוררה.
בהתאם להוראות סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 לפסיקתו של בית משפט העליון הרי שחובת קיום הדיון בפני הנאשם חלה גם על דיון בבקשת פסלות בערכאה הדיונית, כלומר העיקרון ולפיו באין הוראה אחרת בחוק לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו חלה גם במקרים שבהם מתבקשת פסילת שופט במשפט פלילי.
אנו, כעורכי דין פליליים בעלי ניסיון רב, עוסקים במשפט הפלילי למעלה מ-20 שנה ומתמחים בניהול משפט נכון תוך ייעוץ איכותי כדי להביא את התוצאה הטובה ביותר עבורך כדי להציל אותך מטעויות.
חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, התמחה אצל עו”ד דן אבי יצחק. עורך דין פלילי ניר רוטנברג עוסק במשפט פלילי למעלה מ20 שנה הינו מוותיקי עורכי הדין הפליליים בארץ וטיפל בתיקים פליליים מורכבים מאוד, בארץ ובחו”ל.
ייצוג פלילי
אינטרפול
עבירות סמים
עבירות מין
עבירות צווארון לבן
נפגעי עבירה
