חומר חקירה במשפט פלילי/עו"ד פלילי/ תכתובת פנימית

בתי המשפט קבעו כי "תכתובת פנימית" אינה מהווה חומר חקירה שצריך להיות מועבר לעו"ד שמייצג את הנאשם ונקבע כי תרשומת פנימית יכולה לכלול מסמכים וראיות אולם המבחן לצורך העברתם נוגע לשאלה האם מדובר בראיות שנתקבלו כחלק מחקירת המשטרה או שמדובר בתרשומות פנימיות של גורמי החקירה שנועדו לסייע לפרקליטות להכין את חומר החקירה, כשתכתובת פנימית אינה מכילה עובדות שנוגעות לאישום הרי לא קמה זכות עיון בחומרים אלו.

סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את הזכות של נאשם במשפט פלילי לעיין בחומר החקירה שקיים כנגדו כשהמונח "חומר חקירה" מתייחס גם לחומרים השנויים במחלוקת שאין להם קשר ישיר לכתב האישום או לנאשם. בתי המשפט פירשו באופן רחב ביותר את המונח "חומר חקירה" כחלק מן הצורך ליתן לכל נאשם הזדמנות של ממש להכין את הגנתו באופן הוגן אולם גם לפרשנות הרחבה של "חומר חקירה" יש מגבלות וחומר שהקשר בינו לבין האישום הוא רחוק ושולי לא יועבר לעיון ההגנה. בכלל זה גם סיכומי חקירה, ניתוח הראיות ועיבודן ודיונים פנימיים של הפרקליטות לא יכנסו תחת המטרייה של "חומר חקירה" ואינן מועברות לעיון ההגנה. החשש הוא שהעברת "תכתובת פנימית" של התביעה לידי הגנה במשפט פלילי יכולה לפגוע בדרך העבודה של הפרקליטות שלא לצורך.

חומרי חקירה במשפט פלילי יכולים להראות כשוליים ובלתי חשובים במבט ראשון אולם יתכן שעו"ד פלילי בעל נסיון עשיר יוכל להשתמש בחומרים אלו ולהביא לזיכוי של נאשם.