שחרור ממעצר בהליך הסגרה לחו”ל

שחרור ממעצר לחלופת מעצר בהליך הסגרה בישראל ומחוץ לישראל

מעצר בהליך הסגרה לחו”ל/ עורך דין שגיב רוטנברג

חוק ההסגרה קובע כי מעצר בהליך ההסגרה מתחלק לשני שלבים:

א.     מעצר בטרם הוגשה עתירה להכרזת העצור כמי שהוא בר-הסגרה.

ב.      מעצר לאחר הגשת העתירה להכרזתו של העצור בר הסגרה.

בהתאם לחוק ההסגרה היועמ”ש או קצין משטרה (סגן ניצב ומעלה) רשאים לצוות בכתב על מעצרו של מבוקש בטרם הוגשה עתירה וכן על מעצרו של אדם שיש יסוד לקבוע שהנו בר-הסגה וכי ככל הנראה תוגש בקשה להסגירה ויש מקום להבטיח את ההסגרה באמצעות מעצרו.

החוק ממשיך וקובע כי מעצר שכזה לא יעלה על 20 ימים אולם בית המשפט רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות אך לא יותר מ-60 ימים. יודגש שתקופת המקסימום למעצר זמני בטרם הגשת עתירה שכזו יהיה לכל היותר 70 ימים וזאת בהתאם לחוק ההסגרה.

שיקולי בית המשפט במעצר בהליך הסגרה

הפסיקה קבעה כי לצד השיקולים השגרתיים שיש לבחון ביחס למעצר חשוד בעבירות הסגרה כמו מסוכנות וחשש להמלטות ושיבוש הליכים הרי שבהליכי הסגרה יש לקחת בחשבון גם את השיקולים הנוגעים לטבעו של הליך זה.

א.     קיים משקל מיוחד להתחייבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את הסגרת המבוקש ולכן בית המשפט יצמצם את מרווח הסיכון שנלקח בעת מעצר רגיל ככל שהדבר נוגע להמלטות החשוד מן הדין.

ב.      בית המשפט נדרש לבחון האם המעצר דרוש להבטחת ההסגרה בראי של “חוק יסוד כבוד האדם וחירותו” או במילים אחרות האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שונה שפגיעתה בחירותו של המבוקש תהיה פחותה ואם התשובה לכך חיובית על בית המשפט להעדיף דרך זו.

כמובן שלצד העקרונות שנקבעו ב”חוק יסוד כבוד האדם וחירותו” הרי שבית המשפט ידרש לאזן בין החשש להימלטות שהוא חשש מוגבר בהליך הסגרה לצד מידתיות בפגיעה בחירות שכל אלו נלקחים בחשבון ביחס לחומרת העבירה שמיוחסת למבוקש ומן הסתם בית המשפט יוכל להיעזר בשירות המבחן והכנת תסקיר מעצר לעניינו של המבוקש.

שחרור ממעצר באזיק אלקטרוני בהליך הסגרה

לאור פסיקת בית המשפט ולפיה גם במעצר זמני בהליך הסגרה יש מקום לבחון האם יש אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המבוקש תהיה פחותה הרי שאין מניעה לשחרר מבוקש הסגרה בחלופת מעצר באזיק אלקטרוני כבר בשלב המקדמי של הליך ההסגרה.

אם ניתן להפחית את החשש להימלטותו מן הדין של מבוקש ההסגרה במסגרת של חלופת מעצר  הרי שקיימת אפשרות לבחון את שחרור המבוקש לחלופת מעצר בכלל זה גם חלופת מעצר באיזוק אלקטרוני וזאת תוך שקילת כלל השיקולים ובהם התחייבויותיה של מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את ההסגרה, מידת המסוכנות ועוצמת החשש להמלטות מן הדין.

מול כל אלו יש לזכור כי קיימת חובה לבדוק ולבחון דרך חלופית למעצר שיש בה פגיעה מופחתת בחירותו של האדם גם בהליך הסגרה וגם בשלב המקדמי ביותר של הליך זה.

הדברים נכונים ומחייבים גם במדינות רבות בחו”ל המחוייבות לאמנות בינלאומיות ולכן ישראלי שנעצר בחו”ל במסגרת צו מעצר בינלאומי של האינטרפול רשאי לדרוש את שחרורו לחלופת מעצר כבר בשלבים המקדמיים וזאת בהסתמך על אמנות בינלאומיות שעליהן חתומה המדינה שבה הוא נעצר.

אנו עוסקים שנים רבות במשפט הפלילי ובמשפט הפלילי הבינלאומי תוך דגש על חוקת האינטרפול ודיני הסגרה בינלאומיים.

אם הנכם זקוקים לייעוץ בעניין זה פנו אלינו כעת. 050-6942192

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

וואטספ 24/7
דילוג לתוכן