עורך דין שגיב רוטנברג מסביר מהי עבירת הפרת אמונים

״מרמה והפרת אמונים״ סקירה משפטית מאת עו״ד שגיב רוטנברג

עבירה של מרמה והפרת אמונים מנויה בסעיף 284 לחוק העונשין ומגדיר כעבירה פלילית מעשה מרמה או הפרת אמונים שעושה עובד ציבור בעת מילוי תפקידו.

תכליתו של האיסור הפלילי בעבירת ״מרמה והפרת אמונים״ נועדה לשמור על האמון שרוחש הציבור לרשויות השלטון, אמון שהוא בבחינת הכרח לשמירה על המסגרת החברתית ותפקוד עובדי הציבור.

נקבעו שלושה ערכים מרכזיים שעליהם נועד החוק לשמור והם:

א.   אמון הציבור בעובדי הציבור.

ב.    טוהר המידות של עובדי הציבור.

ג.     פעילותו התקינה של השירות הציבור.

עבירת ״מרמה והפרת אמונים״ נועדה להבטיח כי שלושת ערכים אלו ישמרו יחדיו וכל אחד בנפרד שכן אמון הציבור וטוהר המידות ותקינות פעולות השירות הציבורי הם אינטרס ציבורי הנועד להבטיח את כי עובד הציבור משרת את הציבור ולא את עצמו ומקורביו.

מהו מעשה ״הפרת אמונים״

סעיף 284 לחוק העונשין אינו מגדיר מהו מעשה של הפרת אמונים האסור בהתאם לסעיף זה ולמעשה ״הפרת אמונים״ הוגדרה בפסיקת בית המשפט העליון כמשתרעת על מגוון לא מגודר של פעולות ומחדלים שלא ניתן להגדירם מראש וזאת כדי לאפשר את לבית המשפט להחיל את העבירה במצבים שאינם צפויים ואשר הם מתפתחים מתוך נסיבות העניין, המקום והזמן.

העמימות בהגדרת העבירה נועדה למנוע פירוש מצומצם של העבירה ובכך לאפשר כלי יעיל במאבק בשחיתות ציבורית והערכים המוגנים של השירות הציבורי.

פעולה של ״הפרת אמונים״ היא כזאת שבה עובד הציבור פוגע במעשיו בתפקוד התקין של המנהל הציבורי והאמון בו בדרך של התנהגות פסולה כשטובת ההנאה שצומחת לאותו עובד ציבור היא שמובילה לפגיעה בטוהר המידות ומכאן לפגיעה בשלושת הערכים דלעיל ולחובת האמונים שחב עובד הציבור לכלל.

״מרמה והפרת אמונים״ מהווה איסור פלילי מתוך הנחה שהתנהגותו של איש ציבור בהתאם לאינטרס הפרטי שלו תבוא או עלולה לבוא על חשבון האינטרס של הציבור שאותו הוא אמור לשרת ובכך לפגוע במרחבי העבודה והצביון המקצועי של השירות הציבורי.

כיצד נקבע יסוד ״המרמה״

יסוד המרמה מתקיים בתוך מחשבתו ונלמד מכוונתו של מבצע העבירה אך הוא אינו נבחן רק על פי קנה מידה סובייקטיבי של מבצע העבירה שכן זה יכול להיות בעל ערכי מוסר מעוותים וירודים ולכן יסוד המרמה נקבע בהתאם לקנה המידה של אנשים רגילים, סבירים והגונים תוך שבית המשפט בוחן האם האדם הסביר היה מביט בפעולות הנאשם וקובע שאלו בוצעו ביושר או במרמה.

גם ביסוד זה אנו רואים שבית המשפט לא גידר את הפעולות למקרים ספציפיים אלא יש עמימות בהגדרת העבירה שנועדה לאפשר את התפתחותה בהתאם למקום, לזמן ולערכים בעת ביצועה.

״הפרת אמונים״ נועדה לבטא את קביעת נורמת ההתנהגות המיוחדת שנדרשת ממי שממלא תפקיד ציבורי תוך קביעת סנקציה פלילית שנועדה להבטיח כי התנהגות עובדי הציבור תהיה תוך שמירה על טוהר המידות ולשם כך נקבעו נורמות ואמות מידה שמטרתן להבטיח את שעובד הציבור ישרת את הציבור.

עובדי הציבור נתונים במצב של אמון כלפי המדינה שהפקידה בידיהם את הסמכויות והכוחות לשרת את האינטרס של הכלל והוא בלבד. בהפעלת תפקידים אלו על עובדי הציבור לפעול בנאמנות כלפי שולחיהם וכשהם סוטים מעיקרון זה הם עלולים לעבור עבירה פלילית ולפיה הפרו את האמון בינם לבין הציבור.

משרד עו״ד רוטנברג עוסק שנים רבות בתחום המשפט הפלילי והציבורי ואנו מתמחים בהגנה על נאשמים וחשודים בעבירת אלו.

אם הנך זקוק לייעוץ משפטי בשאלות אלו פנה אלינו באופן מיידי כדי שנציל אותך מטעויות.  

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

וואטספ 24/7
דילוג לתוכן